להשמעת רקע מוסיקלי הקש כאן

במהלך המו"מ על רכישת הקרקע פנה חנקין אל ועד אגודת "השומר" כדי לארגן קבוצת כיבוש, שתעלה לגבעת פולה למשך שנה, תעבד את אדמותיה ותעסוק בשמירה. היתה זו הצעה יוצאת דופן, שכן עד אותו זמן עסקה אגודת השומר בשמירה בלבד, והשומרים עם משפחותיהם נהגו לנדוד ממקום שמירה אחד למשנהו. ההצעה העקרונית הובאה לפני אסיפת אגודת "השומר" (שנערכה בחדרם של מניה וישראל שוחט בחיפה) ולאחר ויכוח ער הצליח חנקין לשכנע את האסיפה והתקבלה החלטה לקבל את המשימה ולהתארגן לביצועה. לשומרים יוצאי מזרח אירופה שהתעתדו לעלות לגבעת פולה סודרו תעודות .המעידות שהם ילידי הארץ ונתינים עות'מאנים מלידה, והדבר אושר בוועדה המחוזית בטבריה – כמובן בעזרת "בקשיש" הגון.

 השומרים סלוצקי  וכצנשטיין

בט' בחשוון תרע"א (11.11.1910) בא חנקין, בלוויית חברי אגודת "השומר" נתן ברגמן, יגאל אליוביץ ויצחק נדב לגבעת פולה על מנת לקבל לידיו את הבעלות הממשית על הקרקע. הארבעה נתקלו בתגובה קשה של האריסים הערבים (למרות שאלה קיבלו עוד קודם לכן הודעה כי עליהם לעבור למקומות אחרים, גם הם בבעלות משפחת סורסוק, אף שולמו להם פיצויים וכן נקנה מהם התבן אשר אוחסן במרתפי המבצר המבצר הצלבני). האריסים ניסו לתקוף את חנקין, ורק נוכחותם של שלושת השומרים המזוינים, שהיו דוברי ערבית ובקיאים במנהגי המקום – הרתיעה אותם. בסופו של דבר התפזרו האריסים במקומות שנקבעו להם, אבל חלקם עבר לכפר הסמוך סולם ומשם הסיתו את התושבים להציק לתושבי הקואופרציה. בין חברי הקבוצה שעלתה על הקרקע היו גם השומרים אליעזר שוחט, ישראל בצר, משה קריגסר, צבי בקר, מאיר חזנוביץ', יחזקאל ניסנוב וסעדיה פז (שהיה לאחר מכן "המוכתר" של  היישוב, כלומר איש הקשר של הישוב מול השלטונות).

  קבוצת שומרים בפתח בית האבן

בט'ו בשבט תרע'א (13.2.1911) נפל הקרבן הראשון: יחזקאל ניסנוב (שומר שעלה ארצה מהרי הקווקז ונודע באומץ ליבו ובמזגו הטוב) ונתן ברגמן נסעו בעגלה ליבנאל להביא אינוונטר חקלאי. במורד התלול שבין שרונה ובית גן נחסמה הדרך בידי כנופיית שודדים, והשומרים נאלצו לפלס לעצמם דרך תוך קרב יריות. אחד הכדורים פילח את ראשו של יחזקאל ניסנוב, ונתן ברגמן, שהדהיר את הסוסים בכל כוחו, הביאו ליבנאל כבר ללא רוח חיים. 

 שומרים רכובים – תחילת כוח המגן העברי

בתחילת הקציר,ב-26.4.1911 נתקל השומר יגאל בחזרו הביתה מהשדות ב-12 פרשים ערביים שעקבו אחריו בשלוש קבוצות: הקבוצה הראשונה נתנה לו לעבור ואחר כך סגרה עליו מאחור. הקבוצה השנייה סגרה בפניו את הדרך והשלישית דרשה ממנו לרדת מן הסוסה ולמסור את הנשק. יגאל העמיד פנים כאילו הוא נכנע אבל תוך כדי כך שלף את נשקו, פתח באש על הסוס שחסם את דרכו, הפרש נפל וכך הצליח יגאל לחמוק. הכפריים הזעיקו מאות אנשים מזוינים מכל כפרי הסביבה והסתערו תוך יריות ויללות על הגבעה בהמוניהם. היה זה ליל בלהות, אולם למרות זאת לא עלה בידיהם להבקיע את טבעת השומרים .המועטים.

עם בוקר הגיע הקאימקם התורכי מנצרת, צורר הישוב, ובמקום לפזר את התוקפים החרים את הנשק שהצליח למצוא, ואסר שלושה מן השומרים. או אז הסתער ההמון על הבתים, גזל וחמס את הרכוש באין מפריע. בו בזמן פשטו תושבי הסביבה על השדות, קצרו חלק מן התבואה, העמיסו את שללם על גמלים וחמורים ולקחו אותו לכפריהם, עד שהגיעו שוטרים תורכיים מחיפה והפסיקו את השוד והביזה. לאחר מכן נקראו לחקירה עוד ארבעה חברים: עם הגיעם אל החוקר בנצרת הושמו מיד במאסר גם הם לזמן ממושך. ככה נעקרו מן הישוב שבעה חברים מרכזיים, ורכוש רב נשדד ונעלם. אחרי מו"מ שנמשך זמן רב שוחררו העצירים, אולם יגאל נאלץ לעזוב את המקום ונאסרה עליו כליל הכניסה למרחביה.

ב-1913 נהרג מפגיעת כדור בראשו השומר השני, מאיר חזנוביץ' ז"ל (גם הוא עלה מרוסיה, אך התחנך וגדל בקווקז). הוא חי עם חברתו סוניה שהייתה בהריון, אולם ילדם לא זכה להכיר את אביו. וכך, בבית העלמין של מרחביה הצופה אל פני העמק, בין עשרות קברי ראשונים שמצאו את מותם ללא עת ממחלות, בולטים גם מספר קברים שעל מצבותיהם נכתב: "נפל על משמרתו בשדות מרחביה בליל...", ביניהם גם הקבר של מאיר חזנוביץ', אשר כל כותבי הזיכרונות על ראשיתה של מרחביה מעלים על נס את אומץ ליבו. על מצבתו חקוק אלון גדוע וכן הסיסמה: " בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום". לאט לאט למדו השכנים, בדרך הקשה, שרכושה של מרחביה אינו הפקר, ורבים מהם אף היללו ושיבחו את "היאהוד" על עוז רוחם ואומץ ליבם.

 המצבה על קברו של מאיר חזנוביץ

בשנת 1916 קנה "המשרד הארץ-ישראלי" את אדמות תל עדש (תל עדשים של היום) וחברי "השומר" (ביניהם גם סעדיה פז, אשר שימש עד אז כ"מוכתר" של מרחביה) עברו לשם כדי להקים שם את יישובם. עם זאת המשיכו לבקר, ללמוד ולעמוד בקשרים הדוקים עם "אחותם הבכירה" מרחביה. במקומם יצאו לשמירה חברי מרחביה עצמם, לאחר שהוכשרו לכך ע"י אנשי "השומר". ואכן, עוד באותה שנה נורה מן המארב ונהרג השומר הראשון מבין חברי הקואופרציה - יוחנן רזניק ז"ל.

עלילות נוספות של שומרי מרחביה מתוארות בסיפור הטייסת הגרמנית  בשל הקשר ההדוק שהיה בין אנשי הטייסת והשומרים.

 

 

 

 

 


 הביקור במקום וקבלת הדרכה אפשריים רק לאחר תיאום טלפוני מראש. הביקור הוא בתשלום – למבוגרים - 15 ₪ למבקר. לקבוצות של תלמידי בי'ס, המתאמים מראש ביקור מאורגן - 8 ₪. קבוצות של מעל 25-30 מבקרים יש לפצל מראש לשתי תת- קבוצות, בשל מגבלות גודל יציע הצפייה.