להשמעת רקע מוסיקלי הקש כאן

   שומר ליד הגורן, עם הצריף הראשון על  הגבעה ברקע

בזמן הראשון גרו המתיישבים בחושות העלובות שהותירו אחריהם האריסים הערביים בפולה: היו אלה חושות בנויות בוץ, תקרתן מחצלות וקש רקוב ורצפתן עפר וזבל עתיק. לוהטות מחום בקיץ וקפואות בחורף, מלאות פשפשים, עכברושים, לכלוך, זוהמה וחיידקי מחלות קשות. יתר על כן, החלונות הפתוחים, הזמינו את יתושי הקדחת, שהפילו את החברים למשכב בזה אחר זה.

כדי לעבור לתנאי מגורים הוגנים יותר (עד שיסיים חנקין את המו"מ על הקמת בניני האבן והקמתם) – הוקמו על הגבעה מספר צריפים. השלטונות התורכים לא הרשו זאת, אולם נמצאה "הפירצה הגואלת": על פי החוק התורכי אסור היה להרוס מבנה המחופה בגג. כשהחלו המתיישבים להקים את הצריף הראשון  – הגיע קצין משטרה למקום ודרש לראות את הרשיון להקמתו. קיבלו אותו המתיישבים בסבר פנים יפות, האכילוהו והשקוהו כדבעי, גלגלו איתו שיחת רעים מעניין לעניין, על פוליטיקה, מצב היבולים, מזג האוויר, משפחתו ובכלל מה קורה בעולמנו, וזאת עד אור הבוקר (בעוד יתר החברים עובדים כל הלילה בכל כוחם).

 קברו של יצחק אחדותי
 חושת המרפאה על הגבעה

עם עלות השחר יצא הקצין לבדוק את המצב – ושב לנצרת עם אישור חתום  כי מצא צריף מקורה כדת וכדין...      פחות משנה מאז עלייתם נאלצו החלוצים הצעירים "לבנות" את מה שלא חשבו עליו כלל בתחילה – את בית הקברות העברי הראשון בעמק מזה 2000 שנה: צעיר בן 17 שבא מירושלים, בשם יצחק אחדותי, התעקש לנהוג מן השדה את עגלת התבואה הכבדה הראשונה. במורד התלול של גבעת המורה השתוללו הפרדות, יצחק נפל מן העגלה ונהרג, ועל קברו הניחו לוח שיש נוצץ, שהוא עצמו חשף מספר ימים קודם לכן תוך כדי חפירה בתל פולה.

החצר הגדולה במרחביה נבנתה על פי תכנונו של הארכיטקט היהודי-גרמני הידוע אלכסנדר ברוואלד (מתכנן הטכניון הישן בחיפה ומייסד הפקולטה לארכיטקטורה בו), על פי תכניתן של חוות חקלאיות מבוצרות באירופה במאה ה-19, עם אלמנטים מזרחיים של קשתות מסוגננות: חצר רבועה בת 100X100 מ', כאשר מצפון בניני המשק (אורווה, רפת, מחלבה, מחסנים) ממזרח בניני המגורים, במערב בתי המלאכה (נגריה, מסגריה, מאפיה, מטבח וחדר האוכל) ובדרום, המורד התלול – נשאר השטח פתוח להתרחבות.
פאנל של אלכסנדר ברוואלד
  מגדל המים בעת בנייתו

מודל החצר הגדולה
להגדלה לחץ כאן

כדי שלא לתת עילה לשלטונות לגרש את העובדים הזמניים, הובאו פועלים יהודים ילידי  הארץ מצפת, פקיעין וירושלים, שהיו גם נתינים עותמאנים כחוק. הסתת הירושלמי התימני אברהם מדינה הופקד על המלאכה בהיותו איש מקצוע, המסור לבניין ארץ ישראל בכל נפשו ומאודו.


 הביקור במקום וקבלת הדרכה אפשריים רק לאחר תיאום טלפוני מראש. הביקור הוא בתשלום – למבוגרים - 15 ₪ למבקר. לקבוצות של תלמידי בי'ס, המתאמים מראש ביקור מאורגן - 8 ₪. קבוצות של מעל 25-30 מבקרים יש לפצל מראש לשתי תת- קבוצות, בשל מגבלות גודל יציע הצפייה.

 
1